צו איסור הלבנת הון בהתנהלות מול הבנקים והרשויות

המאבק העולמי בהון השחור שינה את פניו בשנים האחרונות ללא היכר, והכלי המרכזי שמשפיע על חיי היום-יום הכלכליים של כולנו הוא צו איסור הלבנת הון. אם בעבר התחום נתפס ככזה המיועד לראשי ארגוני פשיעה בלבד, הרי שבמציאות הכלכלית הנוכחית, כל אזרח נורמטיבי המבקש להעביר כספים, לרכוש נדל"ן או לקבל ירושה מחו"ל, מוצא את עצמו כפוף להוראות הצו ומתמודד מול דרישות נוקשות.

משרד עו"ד קרן שקד, משרד בוטיק מוביל בתחומי המיסוי, המשפט הכלכלי והפלילי, מלווה לקוחות שנפגעו מיישום מחמיר של הוראות אלו. אנו רואים כיצד איסור הלבנת הון הופך בפועל למחסום בירוקרטי, ולעיתים קרובות, מי שמשלם את המחיר הם דווקא אנשי עסקים לגיטימיים שנקלעו לסבך מול המערכת הבנקאית.

מהי הלבנת הון? הלכה למעשה

הלבנת הון (המוכרת בציבור גם כפעולת הלבנת כספים) היא, בפשטות, פעולה פיננסית שנועדה להסתיר את מקורם של כספים שהושגו בעבירה. כסף זה מכונה "כסף שחור" – בין אם מקורו בארגוני פשיעה ובין אם מקורו בביצוע עבודה בשחור, המטרה היא להטמיע אותו במערכת הפיננסית הלגיטימית כך שייראה ככסף כשר לכל דבר ("כסף נקי"). המחוקק הישראלי, באמצעות חוק הלבנת הון, מבקש לקטוע את הצינור הכלכלי שמזין את הפשיעה.

אך המאבק הזה חורג מזמן מעבריינים כבדים; כיום, הגדרות החוק רחבות כל כך, שגם פעולות עסקיות שנראות תמימות, כמו קבלת הלוואה מבן משפחה בחו"ל, הפקדת מזומן שמקורו חוקי אך ללא אסמכתא מספקת, או מסחר בנכסים דיגיטליים עשויות לעורר את מערכות הניטור, להיחשב כפעולה חשודה, ולגרור סנקציות מידיות מצד הבנק.

קרדיט:gemini

מהות הצו והשינויים ברגולציה

בעוד שקיים חוק הלבנת הון המהווה את המסגרת העליונה, בפועל, החיים הפיננסיים שלנו מוכתבים על ידי הצווים הספציפיים מכוחו. מטרתם למנוע הטמעה של כספים שמקורם בפשיעה במערכת הלגיטימית, אך הרגולציה בישראל הרחיבה את היריעה.

כיום, הוראות צו איסור הלבנת הון חלות על מגוון רחב של פעולות: פיקוח הדוק על מזומן, חובות זיהוי ודיווח בנכסים דיגיטליים (קריפטו), פעילות בארנקים אלקטרוניים והעברות בינלאומיות. הצו הוא זה שמנחה את הבנקים, את חברות האשראי ואת הגופים המוסדיים כיצד לפעול "בשטח".

כיצד הצו משפיע עליכם?

הצו הוא הסיבה לכך שהבנקאי שלכם שואל שאלות חודרניות על מקור הכסף, דורש אסמכתאות על עסקאות מלפני שנים רבות, ובמקרים מסוימים, מסרב לקבל כספים או אף מקפיא חשבונות פעילים. הבנקים, מחשש לסנקציות, מיישמים את הצו בצורה המרחיבה ביותר.

עבירות מקור ופעולות אסורות על פי חוק הלבנת הון

חשוב להבין כי איסור הלבנת הון ומימון טרור אינו עומד בחלל ריק. כדי שכסף ייחשב "מלוכלך", הוא צריך לנבוע מ"עבירות מקור".

רשימת עבירות המקור התרחבה עם השנים וכוללת בין היתר:

• עבירות מס הכנסה חמורות (השתמטות ממס הכנסה או מע"מ).
• שוחד ומרמה.
• הימורים בלתי חוקיים.
• סחר בסמים או בנשק.
• סחר בבני אדם.
• עבירות ניירות ערך.

כאשר אדם מבצע פעולה ברכוש שמקורו בעבירות אלו, במטרה להסתיר את מקורו, הוא עובר עבירה לפי החוק לאיסור הלבנת הון והצווים מכוחו. שימו לב: לעיתים, אדם יכול להישפט בחומרה על הלבנת ההון עצמה, בנפרד מעבירת המקור.

קרדיט: gemini

ההתמודדות עם איסור הלבנת הון במערכת הבנקאית

אחת הסוגיות הבוערות ביותר עבור לקוחות המשרד היא ההתנהלות מול הבנקים לאור החוק. הבנקים בישראל נוקטים במדיניות "ניהול סיכונים" מחמירה מאוד כדי להימנע ממעורבות בפרשיות הלבנת כספים ומקנסות

התוצאה? עסקים נורמטיביים נתקלים בסירוב לפתיחת חשבון, חסימת העברות כספים מחו"ל (גם כשהמקור חוקי), והקפאת חשבונות. במצבים אלו, לא מספיק להיות צודק – צריך התערבות משפטית שיודעת לפרש את הוראות צו האיסור לטובת הלקוח ולהסיר את החסמים.

אכיפה מנהלית ועיצומים כספיים: לא רק הליך פלילי

רבים סבורים בטעות כי עבירות הלבנת הון רלוונטיות רק למצבים של חקירות משטרה ומעצרים. בפועל, המדינה מפעילה כלי אכיפה יעיל ומהיר הנקרא "הליך מנהלי". במסגרת זו, הוקמה ועדה להטלת עיצומים כספיים, המוסמכת להטיל קנסות כבדים המגיעים למיליוני שקלים על יחידים ותאגידים.

ענישה זו מופעלת לרוב בגין הפרות טכניות או מהותיות של חובות הדיווח המוגדרות בתוך צו איסור הלבנת הון, גם אם לא הוכחה כוונה פלילית. ייצוג נכון מול הוועדה יכול להפחית משמעותית את גובה העיצום ולמנוע כתם על המוניטין העסקי.

מבט לעתיד: אכיפה טכנולוגית

המגמה כיום ברורה: הידוק החגורה. הרשויות עושות שימוש בטכנולוגיות מתקדמות להצלבת מידע בין רשות המיסים לרשות לאיסור הלבנת הון בזמן אמת. המשמעות היא שכל פעולה פיננסית חריגה "צפה" במערכות הניטור באופן מיידי.

הרגולציה אינה בגדר המלצה. חובת ההוכחה לגבי כשרות הכספים עוברת פעמים רבות אל האזרח, ועליו להיות מוכן עם תיעוד מסודר וייצוג משפטי הולם שידע להציג את הדברים נכונה מול הרשויות.

למה משרד עו"ד קרן שקד?

התמודדות עם חשדות או קשיים רגולטוריים בתחום זה דורשת מומחיות כפולה: הבנה עמוקה של המשפט הפלילי והיכרות אינטימית עם העולם הפיננסי והמיסוי.

משרדנו מתמחה בייצוג בתיקים מורכבים, החל משחרור כספים תפוסים, דרך ניהול הליכים מול ועדות העיצומים, ועד לייצוג בכתבי אישום. אנו יודעים כיצד לנתח את המצב לאור הפסיקה העדכנית, ולפעול לשחרור "חסימות" מול המערכת הבנקאית ביעילות.

הבנק חסם את החשבון בטענה להוראות הצו? קיבלתם דרישה להסברים על מקור הכספים? אל תתמודדו לבד מול המערכת. פנו אלינו עוד היום לייעוץ משפטי ממוקד.

שאלות ותשובות נפוצות