הגירה למדינה זרה היא צעד משמעותי, במיוחד עבור ישראלים רבים המחוברים עמוקות למרקם החיים בישראל. להגירה השלכות רבות, בהחלט גם מבחינה כלכלית וגם מבחינת מיסוי. כדי שאזרח ישראלי שהתגורר בישראל יפסיק להיחשב תושב ישראל לצרכי מס, יש לבצע הליך מוגדר של ניתוק תושבות. הבנה נכונה של תהליך זה חיונית למניעת חבויות מס בלתי צפויות ולהבטחת התנהלות תקינה מול רשויות המס.
הקונספט של ניתוק תושבות לצרכי מס מול מדינת ישראל משמעותו שאדם מפסיק להיחשב תושב ישראל בכל הנוגע לחוקי המס הישראלים, כך שהוא לא חייב בדיווח ובתשלום מס על הכנסות מחו"ל. זאת כאשר כמובן שניתוק תושבות אינו קשור כלל למעמד האזרחי של אדם, כי מן הסתם גם מי שמהגרים מישראל נשארים אזרחי ישראל אפילו אם הם כבר לא נחשבים תושבים לצרכי מיסוי ושאר היבטי חיים.
אודות תושבות לצורכי מס
בעוד שאזרחות ישראלית נקבעת לפי חוק האזרחות וניתן לקבלה בכמה דרכים – לידה, חוק השבות, התאזרחות, נישואים לאזרח ומגורים בישראל – תושבות לצורכי מס נקבעת לפי פקודת מס ההכנסה ועל פי תבחינים שונים המיועדים לבחון ולבסס את הקשר הכלכלי והחברתי של אדם לישראל והאם ישראל היא מרכז חייו.
מכאן שאדם יכול כאמור להיות אזרח ישראלי (עם דרכון ישראלי וגם תעודת זהות ישראלית) אבל לא תושב ישראל וגם ההיפך נכון, אדם יכול להיות מוגדר תושב ישראל לצורכי מס אבל לא אזרח ישראלי.
התנאים לניתוק תושבות מול רשות המיסים
מי שנחשב תושב ישראל מול רשות המיסים חייב בדיווח על כלל ההכנסות שלו, כולל הכנסות מחו"ל ואפילו אם שילם על הכנסות בחו"ל מס במדינת המקור, כמובן שיש חובת דיווח מלאה גם על כל ההכנסות מישראל.
אמנם לא תמיד תהיה חבות מס על הכנסות מחו"ל (למשל אם יש אמנת מס בין ישראל לאותה מדינה), אבל אם האדם מוגדר תושב ישראל אז בהחלט יש חובת דיווח.פקודת מס הכנסה מגדירה שני מבחנים מרכזיים, המשמשים יחדיו לקביעת תושבותו של אדם לצרכי מס ולבחינת האפשרות לניתוק תושבות:
מבחן מרכז החיים
במבחן זה בוחנים איפה מתקיים מרכז החיים של אדם, האם בישראל או בחו"ל. לצורך כך בוחנים את מכלול הקשרים של האדם לישראל, לפי מגוון אינדיקציות, למשל:
- איפה מקום המגורים הקבוע או העיקרי של אותו אדם.
- מה המקום שבו נמצא מרכז הפעילות הכלכלית של האדם – מקום העיסוק העיקרי, מקור ההכנסות וכו'.
- מהו המקום בו נמצא מרכז החיים המשפחתיים והחברתיים – משפחה גרעינית וקרובה, קשרים חברתיים פעילים וכדומה.
- מהו המקום בו נמצאים הנכסים המהותיים של האדם – נכסי נדל"ן, חשבונות בנק, השקעות בני"ע, השקעות משמעותיות אחרות.
מבחן הימים – כמה זמן אדם נמצא בישראל
מבחן זה הוא כמותי במהותו ופחות נתון לפרשנות כמו מבחן מרכז החיים, כי הוא בוחן כמה ימים סה"כ אדם שהה בישראל לאורך תקופות זמן מוגדרות ודרך כך מנסים לקבוע האם אדם צריך להישאר מוגדר תושב ישראל או האם יש מקום לניתוק תושבות.
לפי מבחן הימים לעניין תושבות ישראלית, אדם ייחשב תושב אם בשנת מס שהה בישראל 183 ימים לפחות, לאו דווקא ברציפות, או לחלופין אם שהה בישראל 30 ימים בשנת מס ובשנתיים לאחר מכן שהה סה"כ מעל 425 ימים.
משך הזמן הנדרש והאישור לניתוק תושבות מרשות המיסים
נציין שאין תקופה אוטומטית שבה אדם מתגורר בקביעות או באופן חלקי בחו"ל ואחריה רשות המיסים מחשיבה אותו כמי שניתק את התושבות. הרשות בוחנת כל מקרה לגופו וכל בקשת ניתוק ולפי כל הנסיבות והאינדיקציות במסגרת שני המבחנים העיקריים. אך כמובן שעבור מי שהלכה למעשה גר בחו"ל באופן רצוף ומרכז חייו כבר אינו בישראל, הסיכוי להכרה פשוטה ומהירה בניתוק התושבות הוא גבוה במהותו.
כך או אחרת, ההכרה בניתוק תושבות אינה אוטומטית ועל מי שמבקש זאת להגיש מסמכים ודו"חות מתאימים ולהציג סימוכין רלוונטיים לכך שהוא עומד בתנאים לניתוק התושבות. מן הסתם, ליווי וסיוע דרך גורם מקצועי לנושא, למשל עורך דין מיסים, מסייע מאוד ומפשט ומקל על התהליך כולו ויכול למנוע טעויות יקרות.
ניתוק תושבות: ההשלכות המרכזיות והיבטים שחובה להכיר
באופן כללי, כל עוד אדם שהיה תושב ישראל לא יבצע ניתוק תושבות מישראל, לפי החוק הוא נדרש בכל שנה להגיש דוחות מס ולשלם מיסים בישראל לפי פסיקת רשות המיסים, גם עבור הכנסות מחו"ל בחלק מהמקרים. לכן בהחלט חשוב ומומלץ לנתק את התושבות אם אכן מרכז החיים של אותו אדם עבר להיות במדינה אחרת.
בין ההשלכות המרכזיות של ניתוק תושבות מבחינת מיסוי, ניתן למשל למנות:
- פטור מלא מתשלום מס ומדיווח בישראל על הכנסות מחו"ל – נכון לגבי כל סוגי ההכנסות המושגות בחו"ל.
- אם בוצע גם ניתוק תושבות מול ביטוח לאומי, אז אין חובת תשלום דמי ביטוח לאומי ודמי בריאות, אך כמובן שיש פגיעה כזו או אחרת בזכאות לסיוע מהבט"ל. חשוב לציין כי הליך ניתוק תושבות מול המוסד לביטוח לאומי הוא הליך נפרד, בעל קריטריונים משלו, ואינו מתבצע אוטומטית עם ניתוק התושבות לצרכי מס.
- מבחינת מיסוי רווחי הון שהצטברו לפני היציאה וניתוק התושבות, "אירוע" הניתוק מהתושבות הישראלית עשוי ליצור אירוע מס המכונה לעיתים "מס יציאה", ומשמעו מיסוי רווחי הון על נכסים מסוימים (כגון מניות, אופציות ונכסים פיננסיים אחרים) כאילו נמכרו ביום ניתוק התושבות. עם זאת, החוק מאפשר במקרים מסוימים לדחות את תשלום המס למועד המימוש בפועל של הנכס, ובאמצעות ליווי וייצוג משפטי מתאים ניתן לעיתים לשפר את תנאי המיסוי או להגיע להסדרים מיטביים עם רשויות המס. זהו היבט מורכב של מיסוי בינלאומי הדורש התייחסות פרטנית.
- אפילו אם בוצע ניתוק תושבות לצרכי מס, אם ממשיכות להיות לאותו אדם הכנסות שמקורן בישראל (למשל הכנסות משכ"ד, מעסק פעיל וכדומה), בהחלט יתכן והכנסות אלו תחויבנה במס בישראל ללא קשר לניתוק התושבות.
מתי כדאי לערב עורך דין מיסים לגבי ניתוק תושבות?
יש מקרים שבהם ברור לגמרי שאדם היגר מישראל וכבר אין סיבה שימשיך להיחשב תושב וגם שקל להוכיח זאת. אך לצד זאת, ישנם מקרים מורכבים יותר, באלו לא אחת מאוד עוזר ומקדם לערב עורך דין מיסים כדי לייעל ולזרז את הטיפול היעיל במקרה. דוגמאות למצבים בהם ייעוץ משפטי הוא קריטי:
- ביצוע תכנון מס מקדים לפני מעבר לחו"ל עם כוונה ברורה ומוצהרת להשתקע במדינה זרה.
- פתיחת חברות זרות או ביצוע השקעות משמעותיות בחו"ל – בין היתר כדי לייעל את היבטי המיסוי ולצמצם חבויות מס.
- מקרים גבוליים ומורכבים – למשל אם יש אי בהירות או מורכבות בהקשר לקביעת מרכז החיים ו/או כמות ימי השהייה בישראל. אנשים שהלכה למעשה גרים ופועלים בחו"ל, אך עדיין ממשיכים להגיע תכופות לישראל ויש להם כאן היבטי חיים קשורים (משפחה, נכסים, עסקים, השקעות וכו').
עורך דין ניתוק תושבות או יועץ מס יוכל לסייע בהערכת הסיכונים וההזדמנויות, בהכנת המסמכים הנדרשים, ובייצוג מול רשות המיסים.
אם אתם לפני רילוקיישן או הגירה לחו"ל או עברתם לאחרונה וברצונכם לבחון את נושא ניתוק התושבות לצרכי מס, מומלץ לפנות בהקדם לקבלת ייעוץ מקצועי של עורכי דין מיסים. התנהלות נכונה ומתוכננת מראש מול רשות המיסים יכולה לחסוך לכם כסף רב, למנוע סיבוכים מיותרים ולהעניק לכם שקט נפשי בתהליך המעבר.
צרו קשר עם משרד עו"ד קרן שקד, מומחית למיסים ובעברה פרקליטה בכירה ברשות המיסים, אשת מקצוע מעולה עם ניסיון מעשי רב בהיבטים של ניתוק תושבות, תכנוני מס ודיני המס בישראל ובחו"ל.
