במשך 30 שנה, אחד החוקים הכלכליים והעסקיים החשובים במשק הישראלי היה חוק ההגבלים העסקיים – חוק המסדיר את התחום המשפטי של הגבלים עסקיים לכלכלה הישראלית ואשר נועד במהותו לקדם תחרות במשק ולמנוע תחרות לא הוגנת. החוק הביא למשק מוסדות כמו הרשות ובית הדין להגבלים עסקיים. בתחילת שנת 2019, חוק ההגבלים העסקיים עודכן ובמקומו נכנס לתוקף חוק התחרות, אשר מיועד לאותן מטרות ואף מרחיב אותן וגם אשר יצר גופים סטטוטוריים חדשים במדינת ישראל.
כיום, במקום חוק ההגבלים העסקיים, קיים חוק התחרות. במקום הרשות להגבלים עסקיים קיימת רשות התחרות ובמקום הממונה על ההגבלים העסקיים נוצר התפקיד החדש של הממונה על התחרות. במקום בית הדין להגבלים עסקיים נולד בית הדין לתחרות. שינוי חוק ההגבלים העסקיים לחוק התחרות נעשה במסגרת תיקון 21 לחוק אשר אושר לראשונה בכנסת ב-1988 – תיקון שגם עדכן את שם החוק כאמור, אך גם הכניס בו שינויים ועדכונים נוספים כך שיתאים יותר למציאות העסקית והתחרותית של היום.
מה מטרת החוק בתחום זה?
הגבלים עסקיים הוא תחום משפטי רשמי ומוגדר, תחום אשר מהותו למנוע קיום מגבלות המפריעות ליצור תחרות עסקית וכלכלית חופשית ושווה במשק כלכלי, וכמו כן למנוע מהלכים של תחרות לא הוגנת וניצול כוח לרעה בידי גוף עסקי. חוק ההגבלים העסקיים, כיום חוק התחרות, מיועד לוודא שהתחרות במשק הישראלי תהיה כמה שיותר חופשית, שווה, פתוחה והוגנת – כדי לייצר מצב של הורדת מחירים, יעילות כלכלית במשק, הקצאת משאבים יעילה יותר וכדי לאפשר תנאים טובים יותר לכלכלת שוק אמיתית.
תחומי פעילות מרכזיים של חוק התחרות
הרגולטור הממשלתי עוסק בכמה תחומי פעילות מרכזיים, כדי לעודד תחרות חופשית ולמנוע מגבלות מלאכותיות ולא נדרשות על הכלכלה המקומית. תחומים אלו הם:
- הסדרים כובלים: הסדר בין צדדים המנהלים עסקים יחד. בהסדר כובל צד אחד לפחות מגביל עצמו בפעילותו העסקית בצורה אשר פוגעת בתחרות החופשית במשק. הסדרים אלו נקראים לא אחת "קרטלים". הסדר כובל יכול לכלול הסכמה "מאחורי הקלעים" לגבי המחיר הנדרש או המשולם של מוצר/שירות, שיעור הרווח, חלוקה גיאוגרפית או אחרת של השוק בין שחקנים בהסדר, איכות המוצר/שירות, כמות המוצר שתופץ בשוק וכו'. ישנם הסדרים כובלים אופקיים בין שחקנים באותו תחום פעילות או הסדרים כובלים אנכיים בין שחקנים הנמצאים בתחומים שונים באותה שרשרת ייצור/הפצה.
- מיזוגים ורכישות של חברות: חוק התחרות עוסק גם באישור או מניעת מיזוגים בין חברות ורכישת חברות אחרות בידי חברה גדולה השולטת בשוק. רשות התחרות בוחנת האם מיזוג שכזה יפגע בתחרות וייצור סביבת תחרות לא חופשית ולא הוגנת, אשר עשויה לפגוע בצרכנים או בשחקנים אחרים בשוק והיא רשאית שלא לאשר מיזוגים ורכישות במקרים מסוימים.
- מונופולים, דואופולים וקבוצות ריכוז: רשות התחרות עוסקת במניעת היווצרות מונופולים ושחקנים בעלי נתח שוק או כוח שוק גדול מדי באופן כזה אשר פוגע בתחרות החופשית. רשות התחרות קובעת רשמית האם גוף מסוים מוגדר מונופול (באופן כללי, כאשר גוף מחזיק במעל 50% מנתח השוק – אך זו לא ההגדרה היחידה) ומה המגבלות אשר יחולו על אותו גוף עסקי מבחינת רגולציה. זה נכון גם לגבי דואופולים (שתי חברות השולטות בשוק) והגדרה של כמה חברות כקבוצת ריכוז בשוק שאינו תחרותי מספיק בגלל אותה ריכוזיות.
רשות התחרות, הגוף הממשלתי האחראי על פיקח והסדרת התחום בישראל, תחת הגדרות חוק התחרות החדש, היא רשות ממשלתית עצמאית, בעלת סמכויות רגולטוריות אמיתיות. הרשות מקפידה לעדכן את המנדט שלה ואת פעולותיה בהתאם להתפתחויות מעשיות במשק הישראלי ובכלכלה ובהחלט נוקטת צעדים להגברת התחרותיות בישראל, לצד שמירה על המגזר העסקי ועידוד סביבה תחרותית שגם מאפשרת לעסקים לצמוח ולהרוויח.
