מס אינפלציה – הרוצח השקט של הכסף

בהקשר של אינפלציה, מצב כלכלי בו ערך הכסף נשחק והמחירים עולים, נהוג לדבר על התייקרות עלויות המחייה, על שחיקת ערך הכסף, על העלאות ריבית של בנקים מרכזיים בניסיון להילחם בתופעה וכן הלאה. אך לא ממש מדובר על אלמנט מסוים וחשוב במצב בו משק כלכלי נכנס לתקופה של אינפלציה משמעותית, הנושא של מס אינפלציה – עליו נדבר ונסביר היום.

מהו מס אינפלציה

המונח מס אינפלציה מתלווה לתופעה הכלכלית הרחבה של אינפלציה במשק כלכלי של מדינה, כאשר לא מדובר לרוב על מיסוי ישיר שהממשלה קובעת וגובה אלא על חלק חשוב ומרכזי במשמעות הפיננסית של אינפלציה גבוהה ומתמשכת על אזרחים, משקיעים וגופים (יש מצבים של מיסוי אינפלציה ממשי וישיר, על רווחים עודפים למשל). זהו מונח שלא ממש מוזכר או מדובר בו בהקשר לאינפלציה הגואה והמטרידה במשק הישראלי, אך אשר חשוב להכירו ולהבינו.

מס אינפלציה (Inflation Tax) מתאר במהותו את ההפסד בערך הכסף אשר נגרם, דרך מנגנון האינפלציה, לאנשים וגופים שיש להם נכסים שאינם צמודי מדד כגון מזומן, פיקדונות ואג"ח לא צמודות ושכירים עם הכנסה שאינה מוצמדת לשינויים במדד המחירים לצרכן (המשקף את השינויים האינפלציוניים במשק). מס האינפלציה בא לידי ביטוי בירידה בערך הנכסים/הכסף של אותם אנשים וגופים ובאובדן כוח קנייה – כי אותו כסף "שווה" פחות וקונה פחות.

 איך "הדפסת כסף"  משפיעה על ערך הכסף?

במידה רבה, מס האינפלציה הוא הצד השני של מטבע עליית המחירים (בנדל"ן, במזון, בתחבורה, בביגוד וכו'), תופעה מרכזית הנגרמת מתהליך של אינפלציה מתמשכת. ישנם מומחים כלכליים האומרים כי מיסוי אינפלציוני כזה הוא רגרסיבי, בעיקר כאשר הגורם למצב הוא "הדפסת כסף" ע"י הממשלה, כי כך למעשה המדינה מעבירה לרשותה בחזרה יותר כסף במיסוי ממשי ומפחיתה את ערך החוב הלאומי שלה, באופן בו הציבור לא ממש מודע לכך ש"גובים" ממנו עוד מס – הרבה בגלל פקטור הנקרא אשליית הכסף שמיד נפרט לגביו.

יתרה מכך, ישנם כלכלנים הגורסים כי אינפלציה וה"מס" הנלווה אליה – על העברות הכסף המיושמות בגלל תהליכים כלכליים אלו – פוגעים בעיקר בעניים ובשכבות חלשות, כי יותר כסף עובר מאנשים אלו לעשירים ולגופים עסקיים חזקים.

הכלכלן הניאו-ליברל המשפיע מילטון פרידמן הציג זאת כך: "אינפלציה היא צורת המיסוי היחידה שניתן ליישם אותה ללא חקיקה".

האם האינפלציה בדרך למעלה?

אשליית הכסף

כאמור, אחת הסיבות הנחשבת לגורם לכך שהציבור לא תמיד מודע לקיומו ויישומו של מס אינפלציה שכזה היא מושג הנקרא אשליית הכסף, אשר נטבע ע"י הכלכלן פורץ הדרך ג'ון מיינרד קיינס. אשליית הכסף מתארת את הנטייה האנושית הבסיסית שבה אנשים חושבים על כסף במונחים נומינליים – קרי, לפי הערך הנקוב של הכסף – ולא במונחים ריאליים ולכן לא לפי הערך הממשי של הכסף.

הסבר פשוט ליישום בפועל של אשליית הכסף הוא שאנשים יחשבו באופן חיובי על העלאת שכר של 3%, אפילו שההעלאה נעשתה כאשר שיעור האינפלציה עומד למשל על 6% – מה שאומר שמבחינה ריאלית של ערך הכסף, השכר שלהם לא עלה כלל כי ערך הכסף נשחק ב-6% בעוד שהשכר שלהם עלה רק ב-3%. אשליה זו גורמת לאנשים לחשוב שיש להם יותר כסף, כאשר למעשה הערך שלו וכוח הקנייה שלו יורדים ולא אחת יש להם, ריאלית, פחות כסף פנוי.

התמודדות בעולם עם התופעה והשימוש במס אינפלציה

בעיית האינפלציה אינה ייחודים לישראל של סוף שנת 2022 אלא מדובר על תופעה שברובה היא כלל עולמית, אחרי היציאה ממשבר הקורונה הגלובלי ובעיקר אחרי כ-15 שנה של צמיחה איכותית ויעילה וכסף זול שבלמו גידול אינפלציוני הפוגע בכלכלה. במצבים אלו, ראוי לבחון מה ממשלות בעולם עשו ועושות בניסיון להתמודד עם האינפלציה העולה ואשר פוגעת בכלכלה ובאזרחים –בלא מעט ממדינות אירופה ובארה"ב היא גבוהה וחמורה משמעותית לעומת ישראל.

העלאת ריבית – האם זה נותן פתרון מלא?

הצעד הראשון והקלאסי להתמודדות עם אינפלציה גבוהה ומתמשכת מיושם ע"י הבנקים המרכזיים של המדינות השונות, כאשר באיחוד האירופי זה כולל גם את הבנק האירופי המרכזי (ECB), צעד זה הוא כמובן העלאות ריבית. כאשר הריבית עולה, הכסף, באשראי והלוואות, הופך פחות זול ומהלך מוניטרי זה אמור לצמצם ביקושים ולהאט מעט את האינפלציה. אך היעילות של העלאת הריבית מוגבלת ואיטית ובאינפלציה מהירה וגואה, ההשפעה אף פחות יעילה, לכן ממשלות באירופה מיישמות גם מס אינפלציה ישיר ורשמי בניסיון להילחם ביוקר המחייה המטפס. כמו כן מדינות מסוימות מנהיגות סבסודים, למשל בעלויות תחבורה, מזון ואנרגיה לאוכלוסיות מסוימות.

כך למשל ממשלת ספרד הודיעה בקיץ 2022 שהיא תגבה מס נוסף על רווחים עודפים של בנקים, מוסדות פיננסיים וגופים עסקיים נוספים, בהשוואה לרווחי שנים קודמות וכאשר הכסף העודף ייועד להוצאות חברתיות ובניסיון להקל על הציבור בהתמודדות עם יוקר המחייה העולה. גם ממשלות אירופיות נוספות הטילו מיסי אינפלציה חדשים ומיוחדים או שהן שוקלות בחיוב לעשות כן, בדגש על מגזרי הפיננסים והאנרגיה, מהמרוויחים מהאינפלציה הנוכחית באירופה.

גורמים עיקריים לאינפלציה

בגדול, אינפלציה היא מצב כללי ומתמשך של עליית מחירי סחורות ושירותים במשק כלכלי, בשיעור שנתי של מעל כ-3%. זה גורם לגלי התייקרויות וגם לשחיקה בערך הריאלי של הכסף מבחינת כוח קנייה – וכאמור גם לתופעות של מס אינפלציה – עלויות גבוהות יותר לצד שחיקת ערך הכסף, יחד עם עלייה בכוח ההוצאה הממשלתית בגל ריבוי הכסף במשק.

יש גורמים שונים היכולים לקדם מצב של אינפלציה ובאופן כללי מדובר על אחד הנושאים הכלכליים הכי חשובים ולא אחת גם הכי סבוכים. ברמה הבסיסית ביותר, התופעה מתרחשת כאשר יש בשוק יותר כסף עבור אותה כמות של סחורות ושירותים, מה שיוצר עליות מחירים.

מעבר לכך, יש אינפלציה של צד ההיצע (כמו באירופה וכנראה גם בישראל במידה רבה יותר), הנגרמת ממחסור בסחורות ושירותים מסוימים ועליות מחירים של אותם סגמנטים בכלכלה, למשל חוסרים במקורות אנרגיה והתייקרויות של מזון. מנגד, יש אינפלציה של צד הביקוש (כמו בארה"ב למשל) שבה יש עודף כסף זול בשוק ועודף ביקוש של צרכנים לרכוש סחורות ושירותים לעומת ההיצע, מה שיוצר עליות מחירים והתגברות אינפלציונית.

צעדים שננקטו בישראל להתמודדות עם האינפלציה

בישראל, האינפלציה הגואה שהחלה בשנת 2022 היא ככל הנראה שילוב של גורמים מצד ההיצע (התייקרויות וחוסרים באנרגיה, סחורות חקלאיות, מזון, טכנולוגיה וכו') עם גורמים מצד הביקוש (שנים של כסף זול וזמין, צמיחה כלכלית טובה ועליות בשכר). כמו כן, בסעיף הדיור יש בישראל כבר מגמה ארוכת שנים של התייקרויות וקושי של יותר ויותר זוגות צעירים לרכוש דירות.

בישראל, הממשלה לא הנהיגה בינתיים מס אינפלציה ישיר על תאגידים ועסקים ורוב הצעדים הממשלתיים שננקטו כדי לנסות להתמודד עם הבעיה היו העלאות ריבית של בנק ישראל, לרמות הגבוהות ביותר מאז משבר 2008. מעבר לכך, הלכה למעשה ממשלת ישראל לא עשתה הרבה צעדים ממשיים או אפקטיביים כדי להילחם באינפלציה, והאזרחים בהחלט מרגישים זאת בכיס.

צריכים סיוע, ליווי וייצוג משפטי לגבי נושאי מיסוי? פנו למשרד הבוטיק של עורכת הדין קרן שקד, מומחית למיסים.