מיסוי רווחים כלואים בישראל

מבוא: מהפכת מס שמחייבת חשיבה מחדש

חוק מיסוי הרווחים הלא מחולקים, הידוע בציבור כחוק הרווחים הכלואים, נכנס לתוקפו המלא. אם בשנים הקודמות חברות מעטים (חברות שיש בהן לכל היותר 5 אנשים) יכלו להשאיר עודפים בחשבון הבנק של החברה ולדחות את מס הדיבידנד לזמן בלתי מוגבל, הרי שבשנת 2026 מדובר כבר במציאות מס קבועה של מיסוי רווחים כלואים שדורשת ניהול שוטף וקפדני.

תקופת המעבר ותנאי המעבר המיטיבים של שנת 2025, שאפשרו לחלק דיבידנד בשיעור מופחת של 5% בלבד מהרווחים הנצברים כדי לקבל פטור מהמס השנתי, הסתיימו. כעת, רף החלוקה המינימלי עומד על 6%, ואי עמידה בו גוררת השלכות כלכליות ישירות על תזרים המזומנים של העסק.

רוצים לדעת מה זה אומר בפועל וכיצד כדאי לכם לפעול? במשרד עו"ד קרן שקד הכנו לכם את כל המידע על הנושא.

כיצד להתמודד עם מיסוי רווחים כלואים? חלוקת 6% או תשלום מס של 2%

החוק מציב בפני בעלי חברות מעטים שתי חלופות מרכזיות להתמודדות עם יתרת הרווחים העודפים, מעבר לרף הפטור הבסיסי של 750 אלף שקלים:

• תשלום מס שנתי של 2%: מס קבוע שמוטל על יתרת הרווחים העודפים של החברה בכל שנת מס. מס זה נחשב לקנס שלא מקנה לבעלים זכות למשוך את הכסף לכיסם הפרטי.

• חלוקת דיבידנד שנתית של 6%: חלוקה בפועל של לפחות 6% מסך הרווחים הנצברים לבעלי המניות. חלוקה זו מספקת פטור מלא מתשלום מס ה-2% באותה שנה.

דוגמה מספרית לחברה עם רווחים צבורים של 2 מיליון שקלים

נניח שלחברת יחיד יש רווחים צבורים בגובה 2 מיליון שקלים, והיא מנצלת את תקרת הפטור הבסיסית של 750 אלף שקלים, בסיס המס לחישוב (הרווחים העודפים) עומד על 1,250,000 שקלים.

• במסלול המס השנתי: במסגרת תקנות מיסוי רווחים כלואים החברה תשלם 2% מתוך 1,250,000 שקלים, שהם 25,000 שקלים בכל שנה כהוצאת מס קשיחה, בלי שהכסף יצא מהחברה אל בעל המניות.

• במסלול הדיבידנד: החברה נדרשת לחלק 6% מסך הרווחים הנצברים (6% מתוך 2 מיליון שקלים), כלומר 120,000 שקלים. על סכום זה ישולם מס דיבידנד אישי (בשיעור של 30% לבעל מניות מהותי, ובמקרים מסוימים תוספת מס יסף), אבל הכסף המזומן עובר לידי בעל המניות כחוק.

אז מה כדאי, ללוות כסף בשביל דיבידנד או לשלם 2% על רווחים כלואים?

בעלי חברות רבים נתקלים בדילמת תזרים מזומנים קשה: הרווחים של החברה רשומים במאזן, אבל הכסף עצמו לא נזיל בחשבון העובר ושב מכיוון שהוא מושקע במלאי, בציוד או בלקוחות.

כדי להחליט אם משתלם לספוג את מס ה-2% או לקחת מימון בנקאי לצורך חלוקת הדיבידנד, יש לבחון את נקודת האיזון הפיננסית:

1. עלות המימון מול עלות המס: אם החברה נדרשת ללוות 120,000 שקלים כדי לבצע חלוקת דיבידנד של 6%, יש לשקלל את הריבית על ההלוואה. אם הריבית השנתית והעלויות הנלוות של ההלוואה נמוכות משיעור המס של ה-2% (במקרה שלנו, פחות מ-25,000 שקלים), הרי שהמימון לצורך עמידה בתנאי מיסוי רווחים כלואים עשוי להיות כלכלי.

2. הקטנת בסיס המס באופן חוקי: דרך יעילה להקטין את בסיס אותם עודפים שנכללים תחת חוק הרווחים הכלואים היא הגדלת ההוצאות המוכרות וההשקעות התפעוליות של העסק.

רכישת ציוד, השקעה במחקר ופיתוח או הגדלת הוצאות שוטפות מוכרות מקטינות את שורת הרווח הצבור, ובכך מקטינות באופן ישיר את החשיפה למס ה-2%.

איזה נכס נחשב "מגן נכסים" לפי חוק הרווחים הכלואים? השקעה יצרנית מול השקעה פסיבית

החוק מאפשר לחברות להפחית את בסיס המס באמצעות השקעה בנכסים מסוימים שמשמשים לפעילות הכלכלית של החברה, שמוגדרים כ"מגן נכסים יצרני".

עם זאת, רשות המיסים מבצעת הבחנה קשיחה בין השקעות שתורמות לצמיחת העסק לבין השקעות פסיביות:

חברות שחוו קשיים או רשמו הפסדים עסקיים יכולות לנצל זאת כדי להפחית את נטל המס והחוק קובע מנגנון הקלה ברור: אם לחברה יש הפסדים שוטפים (עסקיים או הוניים) בסכום העולה על 10% מסך הרווחים שנצבו בה עד לתום שנת המס הקודמת, החברה תהיה פטורה לחלוטין מתשלום תוספת המס השנתית של ה-2% עבור אותה שנה.

המנגנון הזה מונע פגיעה בחברות שנמצאות במשבר תזרימי או עסקי ממשי ואם אתם רוצים להבין את הנושא לעומק ולקבל ליווי מקצועי של עורך דין מיסוי, אתם מוזמנים לפנות אלינו במשרד עו"ד קרן שקד, אנחנו כאן לרשותכם בדיוק בשביל הנושאים הללו.

שאלות ותשובות