כותרת המאמר הזה יכלה בקלות להיות הכותרת לספר מקצועי המסביר לקוראים בישראל ובחו"ל על מערכת המס בישראל. אבל עד שנכתוב ספר, ננסה היום לתת תיאור פרקטי אך גם תמציתי לגבי מערכת המיסוי הישראלית.
מערכת היחסים בין האזרחים והעסקים במדינה לבין רשות המיסים – הגוף הרשמי האחראי על כל האופרציה המורכבת הזו של מיסים בישראל – היא באופן אינהרנטי וכמעט מוחלט מערכת יחסים מורכבת. מצד אחד כולנו מבינים שבלי מערכת מיסוי אין אפשרות להפעיל מדינה מודרנית ולקבל ממנה שירותים שונים וגם רוב האנשים מבינים שיש היגיון מסוים בלקחת יותר מס מאלו המרוויחים יותר כדי לתת יותר שירותים וסיוע לאלו המרוויחים פחות בציבור הישראלי. אך מצד שני, אף אחד לא אוהב שלוקחים לו מהכסף שלו, כסף שכולנו עבדנו קשה כדי להשיג אותו, קל וחומר כאשר המדינה לוקחת את הכסף ולא תמיד אנו רואים ישירות כיצד הוא מושקע או משומש.
לכן, גם אם יש הבנה מוחלטת למה קיימת מערכת מיסוי ולמה היא חשובה ואף הכרחית, בסיכומו של עניין – בטח במדינה עם כלכלה כמו בישראל – כל אדם ועסק רוצים לשלם כמה שפחות מס ולהישאר עם כמה שיותר רווח בכיס. מיד נסביר יותר לעומק לגבי הנושא של tax in Israel – מיסים בישראל, נאמר רק שבין אם אתם תומכים במערכת מס ממשלתית ובין אם ממש לא, אנחנו במשרד עו"ד קרן שקד המתמחה במיסים ומשפט כלכלי מאחלים לכם לשלם הרבה מס בכל שנה, פשוט כי זה אומר שאתם מרוויחים הרבה! חשוב לזכור גם את זה.
רשות המיסים – הגוף המנהל של מיסים בישראל
מערכת המס בכל מדינה מהווה מרכיב חשוב בהכנסות המדינה, אשר משתמשת בכספי המיסים כדי לשלם על שלל ההוצאות הממשלתיות והציבוריות. בישראל, על המיסים אחראי ברמה הגבוהה ביותר משרד האוצר, כאשר בשטח הגוף האחראי על יישום מדיניות המיסוי של הממשלה ועל תפעול כל המערך המורכב של מיסים בישראל, הוא רשות המיסים.
תחת רשות המיסים מנוהלים כל המיסים הקיימים בישראל, החל במס הכנסה ומס חברות, דרך מע"מ, מיסי מקרקעין ונדל"ן, מיסי קנייה ומכס ועד מיסים אזוטריים יותר כמו מס הבולים. בנוסף קיימים בישראל מיסים על רווחי הון מהשקעות פיננסיות, מס בלו על דלק ומיסים נוספים. גם דמי הביטוח הלאומי ודמי הבריאות הם למעשה מיסים – אך את שני האחרונים גובה הביטוח הלאומי ולא רשות המיסים.
מבחינת הכנסות המדינה, כמחצית מההכנסות ממיסים מגיעות ממס הכנסה על שכירים, עצמאים וחברות (מס חברות), שליש מגיע מהמע"מ ובאחוזים קטנים יותר המדינה מכניסה כסף ממיסוי הבלו על הדלק, מיסוי מקרקעין, מכס ומיסי קנייה על סחורות ומוצרים.
שיטת המיסוי בישראל
מיסים בישראל קיימים, נקבעים ומנוהלים תחת ההגדרות של חוק יסוד: משק המדינה, הקובע את קווי הבסיס למערכת המיסוי הישראלית. באופן כללי, בישראל מונהגת היום שיטת מיסוי משולבת, אשר מיישמת גם היבטים של מיסוי פרסונלי וגם היבטים של מיסוי טריטוריאלי – קרי, יש חבות מס גם לפי ההגדרה של נישום כתושב ישראל או גוף ישראלי, אך גם בהתאם למיקום יצירת ההכנסות והרווחים. השיטה המשולבת נועדה לצמצם את האפשרות להתחמקות מתשלום מס ע"י יחידים ותאגידים, להגדיל את הכנסות המדינה ממיסים – בדגש על מיסים הנגבים מכספים שהופקו בישראל ו/או דרך פעילות שבוצעה הלכה למעשה בישראל.
לצורך העניין, אדם המוגדר תושב ישראל, לפי כללי תושבות מוגדרים ומפורטים מאוד, חייב בדיווח מלא לרשות המיסים ותשלום מס, פוטנציאלית גם על רווחים שהופקו בחו"ל. אתו הדבר לגבי תאגידים וחברות – כדי למנוע מצב בו למשל חברה ישראלית שרשמית רשומה במקלט מס כלשהו או במדינה זרה אך פעילה בישראל, עושה אקזיט ונמנעת מתשלום מס לישראל.
מבחינת מס ההכנסה (המס העיקרי מבחינת שווי כסף ושיעור מהכנסות המדינה ממיסים), שיטת המיסוי בישראל היא פרוגרסיבית, לפי מדרגות מס הולכות ועולות. המשמעות היא שלא כולם משלמים את אותו מס אלא ככל שאדם משתכר יותר, כך הוא ישלם אחוז מס גבוה יותר על החלקים הגבוהים יותר של שכרו. מס רווח הון ומס חברות הוא בשיעור אחיד לעומת זאת.
אפשר כמובן להגיד עוד המון על מיסים בישראל, תחום מורכב, עמוס פרטים ואשר מהווה אלמנט קריטי לתפעול הכלכלי של המדינה והשירותים שלה לציבור. זקוקים לסיוע משפטי או מקצועי לגבי מיסים ומיסוי? פנו למשרד עו"ד קרן שקד ותזכו לשירות בוטיק איכותי, מותאם אישית ועם היכרות מעמיקה עם התחום.
