אין ספק כי השקעות בביטקוין ומטבעות קריפטו אחרים כבר מזמן הפכו לטרנד לוהט ולתחום שלא מעט ישראלים נכנסו אליו, מי בסכומים קטנים ובתור הרפתקה פיננסית מעניינת ובעלת אפשרויות ומי בסכומים גבוהים יותר. בהחלט יש משקיעים ישראלים רבים אשר, בפועל או "על הנייר" השיגו רווחים מרשימים וגדולים מאוד מהשקעות אלו. הצמיחה של התחום הובילה מן הסתם גם לצורך לגבש וליישם מדיניות וחקיקה בכל הנוגע למיסוי מטבעות וירטואלים.
בתור מכשיר פיננסי חדש, לא מוכר ומהפכני, כזה שממש במהותו בא לעשות מהפכה במערכת הפיננסית הגלובלית, לקח לרשויות המס ולמדינות זמן להבין "איך לאכול" את הדבר החדש והמוזר הזה. בשנים הראשונות הכל היה פרוץ ואם משקיעים הצליחו להעביר את הכסף שלהם מחו"ל לארץ, הם לא שילמו כלל מס כי לא היו הגדרות ותקנות. לאורך השנים, אמנם לאט אבל עם התפתחות קבועה, רשות המיסים בישראל, כמו גם במדינות אחרות, נכנסה לתמונה והחלה לגבש מדיניות והגדרות בהקשר של מיסוי קריפטו.
עורכת הדין קרן שקד, המפעילה משרד בוטיק ופועלת בתור עו"ד מיסים עם התמחות ספציפית במיסים על קריפטו, מסבירה אודות התחום החשוב והמתפתח הזה – כאשר היום ההגדרות והתקנות הרבה יותר ברורות.

מהי המדיניות בישראל מבחינת מיסוי מטבעות קריפטו?
נכון לתחילת 2026, עדיין אין בישראל חוק מלא וספציפי המתייחס למיסוי קריפטו או תשלומי מס הכנסה מטבעות וירטואליים. בפועל, החיוב במס מבוסס על עמדות, חוזרים והנחיות של רשות המסים, הרואות במטבעות אלה נכס לצורכי מס, ולא על חקיקה ראשית ייעודית של הכנסת. במקביל, רשות המסים ומשרד האוצר מקדמים לאורך השנים מהלכים ודיונים להסדרה חקיקתית של התחום, אולם נכון לעת הזו חוק ייעודי בנושא טרם אושר.
אך למרות היעדר חוק ספציפי ומלא, יש תקנות יחסית ברורות, הוראות לבנקים המסחריים בישראל, מדיניות מוצהרת של רשות המיסים ואף תזכיר חוק רשמי ומחייב של המדינה הקובע את כללי היסוד המרכזיים בכל הנוגע למיסים על קריפטו.
המדיניות וההלכה למעשה המשפטית והמעשית בישראל היום אומרת כי מטבעות קריפטו ונכסים דיגיטליים אחרים המגיעם מעולמות של טכנולוגיית בלוקצ'יין, נחשבים נכסים ולא מטבעות. ככאלו, רווחים מהשקעות קריפטו ונכסים דיגיטליים כאלו חייבים בתשלום מס רווח הון כמו רווחים מנכסים אחרים דוגמת ניירות ערך. כיום מס רווח הון עומד על 25% מהרווח – וזהו אכן שיעור המס הנגבה ע"י המדינה מרווחי קריפטו.
זה אומר בפועל שאם הרווחתם 100,000 שקל מהשקעה, בעת מימוש הרווחים והעברת הכסף לישראל תידרשו לשלם למדינה 25,000 שקל מס.
בנוסף לקביעה המוחלטת והרשמית -מה שהתחיל בחוות דעת של רשות המיסים עוד ב-2017 – כי מטבעות קריפטו הם נכסים כמו ניירות ערך ולא מטבעות, תזכיר החוק שמיועד להפוך לחוק קובע גם מתי ובאילו מקרים הרווחים ייחשבו כאלו שהופקו בישראל – מה שיחייב מיידית תשלום מס רווח הון על הרווח לפי המדיניות בישראל ולא לפי מדיניות המיסוי במדינה אחרת, במיוחד אם יש איתה לישראל אמנת מס.
כמו כן, המיסוי של 25% על רווחי קריפטו נוגע למשקיעים "רגילים", קרי כאלו שהיקף פעילותם או ההגדרה המשפטית שלהם היא לא של עסק. אם מדובר על עסק כמו חברה, החיוב במס הוא בשני שלבים, בדומה למיסוי הרגיל על חברות. או לפי מדרגות המס אם מדובר על נישום עצמאי.
מכאן שעבור רוב המשקיעים, אין באמת דבר כזה מס הכנסה קריפטו או חובת מיסוי מטבעות וירטואליים. אלא אם הפעילות היא כזו או בהיקפים גדולים יחסית כך שהיא נחשבת עסקית. אם הפעילות תיחשב עסקית ע"י רשות המיסים אז שיעורי המיסוי עשויים לגדול משמעותית, אפילו לכדי מחצית מהרווח ותיתכן דרישה לתשלום מוגדל של מס הכנסה מנישום עצמאי או מס חברות מחברה.
אי דיווח על הכנסה ממטבעות קריפטו – עבירת מס!
יש חובת דיווח על החזקה בנכסי קריפטו ובעיקר חובת דיווח על כל אירוע מס הקשור לפעילות במטבעות, ממימוש רווחים ועד המרת מטבע אחד באחר או קבלת תשלום. אי דיווח, בעיקר כאשר מדובר על מקרים בהם מתבצעת בפועל העברת כספי קריפטו בכסף "אמיתי ורגיל" (כסף פיאט) לחשבונות פיננסיים בישראל, נחשב על ידי המדינה בתור העלמת מס וביצוע של עבירות מס.
עבירות אלו הם פליליות ויכולות במקרים קשים וחמורים לגרור לא רק קנסות כבדים אלא גם אישום פלילי ועונשי מאסר בפועל. לכן בדיוק כמו שאסור לקבל תשלום על עבודה בשחור אלא רק בצורה חוקית ותקנית וכמו שזו עבירה פלילית חמורה לבצע עבירות הונאה, כך גם עבירות מס בהקשר לרווחים בקריפטו יכולים מאוד לסבך אתכם.
עבירות אלו הן פליליות ויכולות במקרים קשים וחמורים לגרור לא רק קנסות כבדים אלא גם אישום פלילי ועונשי מאסר בפועל. לכן בדיוק כמו שאסור לקבל תשלום על עבודה בשחור אלא רק בצורה חוקית ותקנית וכמו שזו עבירה פלילית חמורה לבצע עבירות הונאה, כך גם עבירות מס בהקשר לרווחים בקריפטו יכולים מאוד לסבך אתכם, במיוחד מול תקנות המחמירות של חוק איסור הלבנת הון.
טופס דיווח על פעילות מטבעות קריפטו
בהתאם להתפתחויות המיסוי והאכיפה שנסקרו בתחום של מיסים קריפטו, המדינה מפעילה מערכת המאפשרת דיווח מקוון על פעילויות במטבעות וירטואליים ומילוי פרטים לצורך תשלום מיסים על מטבעות קריפטו. כמובן שאפשר ולא אחת אף רצוי לבצע זאת עם סיוע של גורם מקצועי מנוסה ומיומן הבקיא בכל הדקויות בנושא המורכב והסבוך הדומה לגם לנושא של מיסים על ביטקוין.
הטופס שיש למלא עם כל הפרטים על פעילות ועל רווחים שמבקשים לממש הוא טופס 909 של רשות המיסים. את הטופס רשאים למלא ולהגיש יחידים שיש להם רווחים מפעילות קריפטו שהם רוצים לממש, כמו גם יחידים שבנק מסחרי בישראל סירב לבקשתם להעביר לחשבון מקומי כספים שמקורם מקריפטו.
לצד מילוי מפורט ומדויק של טופס 909, יש לצרף לבקשה פרטים אישיים מלאים, אם יש אזרחות זרה אם העתק דרכון של אותה מדינה, מסמך מקצועי המפרט את ההכנסה החייבת וסכום המס הרלוונטי, הוכחה למקור הכספים שאיתם נרכשו הנכסים מלכתחילה, אישור ניהול חשבון מהגוף שמעביר את הכסף, אישור מהגוף הפיננסי לגבי העברת הכספים למגיש הבקשה. אם רלוונטי, אז אישור הבנק בישראל שסירב לקבל את הכספים כתוצאה מהפעילות.
יש לכם רווחים מהשקעות ואתם רוצים לוודא שאתם עומדים בדרישות החוק במימוש הכסף שצברתם? הסתבכתם עם מיסוי מטבעות קריפטו והגשת הטפסים? פנו אל עורך דין קריפטו ממשרד הבוטיק של עו"ד קרן שקד ונעלה אתכם על דרך המלך בכל מה שקשור למיסים על קריפטו.
שאלות ותשובות מרכזיות – מיסים קריפטו
- מה נחשב אירוע מס?
- כיצד מחשבים את גובה המס?
- מתי חובה להצהיר על רווחי קריפטו?
- האם חובה להצהיר על כל רווח קריפטו?
- איך אפשר להוכיח את מקור הכספים?
