במסגרת מאמצי מוסדות המשפט הבינלאומי להגן על זכויות הפרט והאזרח של אנשי העולם, ועל ילדים בפרט, נחתמה אמנת האג, אמנה בינלאומית המיועדת להסדיר ולמנוע מקרים של חטיפת ילדים והעברתם למדינה אחרת ע"י אחד מהוריהם.
אמנה זו הופכת רלוונטית לא אחת במקרים קשים של גירושים, למשל בסכסוכים על משמורת או כאשר אחד מבני הזוג מגיע במקור ממדינה זרה. עורכת הדין קרן שקד מסבירה אודות כלי בינלאומי חשוב זה.
אודות אמנת האג ומהותה למניעת חטיפת ילדים
שמה המלא והרשמי הוא "האמנה בדבר היבטים אזרחיים של חטיפה בינלאומית של ילדים". מקור שמה בכך שהיא נחתמה בשנת 1980 בעיר האג שבהולנד. האמנה פותחה, קודמה ונחתמה ע"י גוף הנקרא וועידת האג לגבי החוק הבינלאומי הפרטי (HCCH), ארגון בין ממשלתי בינלאומי העוסק במגוון נושאים הקשורים לחוק הבינלאומי הפרטי ואשר הפיק כמה וכמה אמנות, פרוטוקולים ונהלים מומלצים לגבי אכיפה והגנה על החוק הבינלאומי הפרטי.
האמנה עוסקת בחטיפת ילדים ברמה הבינלאומית, כאשר אחד ההורים הוא שלוקח את הילד ומעביר אותו למדינה אחרת. האמנה מספקת כללים ברורים ויעילים להחזרת הילד למדינת מגוריו הנכונה לפי כללי האמנה.
מן הסתם, האמנה למניעת חטיפת ילדים יכולה להיות רלוונטית ופרקטית רק אם הרבה מדינות תהיינה חתומות עליה ויפעילו את כליה במקרים המתאימים. זהו אכן המצב וכיום הרבה מאוד מדינות חתומות על אמנת האג, כולל רוב מדינות אירופה ויבשת אמריקה, מדינות מסוימות באפריקה ואסיה, ישראל ומדינות נוספות מרחבי העולם.
מה זה חטיפת ילדים בהקשר לאמנת האג?
נגדיר ראשית מהי בעצם חטיפת ילדים. אנו מדברים כאן רק על מקרים בהם אחד ההורים של הילד למעשה חוטף אותו ומעביר אותו למדינה אחרת, שאינה מקום מגוריו הרגיל והקבוע, זאת כמובן ללא הסכמת ההורה השני במערכת ותוך פגיעה המפר את תנאי המשמורת המוגדרים.
הסיבות מדוע אחד ההורים יחטוף את ילדיו וייקח אותם למדינה אחרת הן שונות ומגוונות, החל במקרים בהם אותו הורה הוא תושב או אזרח של אותה מדינה זרה, כלה בחטיפה כדי למנוע יישום של הסכם או החלטת משמורת ועד חטיפת ילדים כדי ללחוץ על ההורה השני בנוגע לדרישות משמורת, מזונות וכיוצא באלו. חטיפות כאלו מתרחשות דרך הברחה פיזית של הילד מגבולות ישראל למדינה זרה או מחו"ל לישראל או דרך אי החזרת הילד לאחר חופשה/ביקור של אחד ההורים במדינה הרלוונטית בחו"ל.
דרך מרכזית למנוע מראש מקרים של חטיפת ילדים, למשל במסגרת סיפורי גירושים קשים ומורכבים, היא הוצאת צו עיכוב יציאה מהארץ.
מטרות אמנת האג
המטרה המרכזית של האמנה היא שבמצב של חטיפת ילד ע"י אחד ההורים, יהיה מנגנון מסודר ומוכר להחזרה מהירה של הילד למקום מגוריו המוגדר והמקורי, בלי עיכובים של הליכים משפטיים מורכבים.
טובת הילד היא שעומדת בבסיס קיומה של האמנה.
בנוסף, האמנה מיועדת גם לשמר את מצב הסטטוס קוו לגבי המשמורת על ילד ולגבי מדינת מגוריו הקבועה, כפי שהתקיים בין הצדדים (הורים ו/או אפוטרופוס) לפני ההעברה השגויה והלא חוקית של הילד למדינה אחרת. כך, האמנה מספקת כלים אופרטיביים והגדרות ברורות להחזרת הילד למדינת מגוריו במהירות האפשרית.
מטרה נוספת של האמנה היא סטנדרטיזציה והגנה על האכיפה הבינלאומית בהקשר לזכויות משמורת על ילדים, במסגרת כל המדינות החתומות עליה.
המשמעות המעשית של אמנת האג
באמנה יש הרבה יותר מרק מילים יפות כנגד חטיפת ילדים ע"י הוריהם, אלא גם משמעות מעשית לגמרי.
מדינה החתומה על האמנה מחויבת משפטית להעניק סיוע בהשבת ילדים חטופים מאותה מדינה ולמדינת המקור ממנה הגיעו.
אופרטיבית, יש במדינה – כולל בישראל כמובן – גוף האחראי על מקרים אלו, כולל מערך מודיעין, מערך משפטי וקשר עם רשויות האכיפה, המשפט וההגירה כדי לאתר את הילדים ולפעול להשיבם הביתה.
חטיפת ילדים – יש אפשרויות חוקיות להחזרת הילד הביתה.
איך מיישמים אותה במקרה של חטיפת ילד?
כדי להפעיל את כוחה וסמכותה למניעת חטיפת ילדים צריכים להתקיים כמה תנאים:
- הילד נחטף / נלקח ממדינה החברה באמנה, חתמה ואשררה אותה בצורה רשמית.
- גיל הילד במועד החטיפה היה מתחת 16 שנים.
יש לציין שהיא מגדירה כי משמורת על ילדים, בתיקי גירושים למשל, תיקבע משפטית רק ע"י מערכת בתי המשפט ודיני המשפחה במדינה בה הילד מתגורר באופן קבוע ורשמי.
כך שלפי כללי האמנה בית משפט במדינה זרה לא יכול לקבוע החלטות מחייבות לגבי משמורת על הילד ועל אותו בית משפט במדינה אליה נחטף הילד האחריות להחזיר את הילד למדינת מגוריו הקבועה במהירות האפשרית – בעיקר כאשר המדינה חתומה על אמנת האג.
כך שלרוב אין חשש שבית משפט במדינה אליה נחטף ילד, ישנה באופן חד צדדי את הסכם המשמורת או היבטים אחרים לגבי האחריות ההורית על הילד.
איזו רשות ישראלית אחראית על תיקי אמנת האג?
בישראל, הגוף הממשלתי האמון על הפעלתה ואכיפתה, כולל יישום אמצעים מעשיים לאיתור והחזרת הילדים החטופים, היא המחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה.
המחלקה מטפלת ומסייעת להורים במקרים בהם ילדים נחטפו מישראל למדינה זרה ע"י אחד ההורים או האפוטרופוסים של הילד. כמו כן המחלקה מטפלת גם במקרים הפוכים, בהם ילדים נחטפו ממדינות בחו"ל לישראל.
המחלקה מטפלת בנושא מול רשויות אכיפת חוק, הגירה ומשפט במדינות השונות בעולם וגם מקדמת את שיתוף הפעולה מול הגורמים הממשלתיים השונים בישראל (משרד החוץ, גורמי רווחה, משרד הפנים, משטרה, אינטרפול). בנוסף, למחלקה הבינלאומית בפרקליטות גם נגיעה למרכיב הפלילי בהקשר להורה החוטף והעמדה אפשרית שלו או שלה לדין בגין חטיפת הילד.
חטיפת ילדים מישראל למדינה זרה
כאשר ילד נחטף מישראל למדינה זרה, ניתן כאמור לפנות למחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה וזו תגיש בקשה לרשות המתאימה במדינת היעד כדי להתחיל בהליכים להחזרת הילד. אפשרות נוספת היא לפנות בעזרת עו"ד מקומי במדינת היעד ובעזרתו להפעיל הליך משפטי להחזרת הילד.
בשני המקרים רצוי מאוד להיעזר גם בעו"ד ישראלי עם היכרות מעשית בתיקי אמנת האג, למשל בהתקשרות עם עורכי דין מתאימים בחו"ל והכנת תיק מסמכים מלא.
חטיפת ילדים לישראל
אם ילד נחטף ממדינה בחו"ל ומובא לישראל, המחלקה הבינלאומית גם תיכנס לרוב לפעולה כדי לעזור לרשות במדינה הזרה בהחזרת הילד למקום מגוריו, כמו גם בתקשורת מול ההורה החוטף בנוגע לעניין ולהשלכות הצפויות לו או לה.
גם במקרים אלו, עורכת דין עם מומחיות בנושא יכולה לעזור, למשל להורה החוטף להוכיח למדינת המוצא כי טובת הילד היא להישאר בישראל – תחת הסייגים המוגדרים באמנה למשל.
בכל מקרה, בין אם אתם הצד החוטף או הצד שממנו חטפו את הילד, מומלץ ויעיל מאוד להיעזר בשירותי עו"ד לליווי, סיוע, ייעוץ וייצוג. זה לחלוטין יכול לשפר את סיכויי ההצלחה בתיק ולסגור את העניין במהירות וביעילות כך שהילד יחזור לשגרת חיים רגועה ומיטבית בהקדם.
ליווי של עו"ד במקרה של חטיפת ילד – עורכת דין אמנת האג
למרות הפעילות הרשמית של המחלקה הבינלאומית בהקשר למקרים הרלוונטיים, לא אחת יש כאמור צורך גם בסיוע וליווי של עו"ד פלילי עם התמחות פרטנית בתיקים מהסוג הזה, דיני הסגרה והחוק הבינלאומי – גם עבור הצד החוטף וגם עבור הצד שממנו נחטף הילד.
מדובר על תיקים שבהחלט יכולים להיות מורכבים משפטית ותפעולית, בדיוק בגלל המעורבות של מדינות שונות, היבטים של טובת הילד וכן הלאה, לכן הדבר היעיל לעשות עבור כל אחד מהצדדים הוא להיעזר בשירותי עו"ד מומחה לאמנת האג
