מס ערך מוסף (מע"מ) הוא מהמיסים המרכזיים במערכת המס בישראל, מיסוי עקיף הנגבה על סחורות ושירותים. עבור עצמאיים המוגדרים עוסקים מורשים, חברות ותאגידים, המע"מ הוא חלק אינטגראלי בהתנהלות החשבונאית והעסקית, בעיקר דרך דיווחי המע"מ התקופתיים והעברת סכומי המע"מ הרלוונטיים למדינה. הגשת דו"ח מע"מ הינה חובה עבור עצמאים ועסקים רבים, כאשר זהו היישום המעשי של היותם "צינור" להעברת המע"מ למדינה מעסקאות שונות שבוצעו לאותה תקופת דיווח. נסביר לגבי הגשת דו"ח מע"מ. 

עסקים הנדרשים להגיש דו"ח מע"מ משמשים כאמור צינור להעברת המע"מ מהצרכנים למדינה. אותם נישומים עסקיים מתקזזים על המע"מ שלהם, קרי גובים מע"מ מלקוחות על סחורות ושירותים ומשלמים מע"מ על הוצאות שונות שלהם כעסק – כאשר ההפרש מועבר למדינה או אם ההפרש שלילי (העסק שילם יותר מע"מ מאשר גבה), המדינה מחזירה לו כסף בהחזר מע"מ. כל זה קורה סביב הגשת דו"ח מע"מ תקופתי – תהליך הנעשה אחת לחודש או חודשיים ואשר ניתן לבצעו עצמאית או בעזרת גורם מקצועי מייצג.

דו"ח מע"מ אפשר להגיש ולשלם באמצעות פנקס מע"מ המתקבל ממשרדי מס ערך מוסף או באופן דיגיטלי דרך אתר רשות המיסים. היום הכי נוח ויעיל להגיש ולשלם את הדו"ח בצורה מקוונת, עצמאית עם על ידי גורם מייצג ובפועל רשות המיסים עוברת למודל של חיוב עסקים רבים בהגשה מקוונת ולא בצורה פיזית עם פנקס המע"מ. 

 

מי חייב בהגשת דו"ח מע"מ

כל עסק מרמת עוסק מורשה חייב בהגשת דו"ח מע"מ ויכול להתקזז על המע"מ שגבה לעומת זה ששילם. המשמעות היא שעוסקים מורשים, חברות בע"מ, שותפויות של עוסקים מורשים/חברות וכיוצא באלו חייבים להגיש דיווח מע"מ תקופתי לפי פרקי הזמן שנקבעו להם ע"י רשות המיסים. ניתן להסתכל על זה כך שכל נישום עסקי שאינו מוגדר "עוסק פטור", חייב בהגשת הדו"ח התקופתי למע"מ. 

עוסקים פטורים גם מדווחים למע"מ, אבל בדיווח פשוט וקצרצר, אחת לשנה לאחר סיום שנת המס – בעיקר כבקרה שאותו נישום אכן נמצא במסגרת ההכנסות המאפשרות הגדרה כעוסק פטור. 

עסקים רבים, בעיקר בינוניים וגדולים או כאלו עם מבנה פעילות מורכב ועמוס, בוחרים להגיש את דו"ח המע"מ באמצעות מייצג – יועץ מס, רו"ח, משרד הנה"ח – וגורמי מקצוע מייצגים אלו מקבלים את כל הנתונים, מכינים את הדו"ח, מגישים אותו ומשלמים את המע"מ הנדרש עבור העסק. 

 

מתי צריך להגיש דו"ח מע"מ

רשות המיסים מגדירה לעסקים את תדירות הגשת דוחות המע"מ שלהם. הדרישה הכללית היא הגשת דו"ח מע"מ אחת לחודש, בחודש העוקב ובגין החודש שלפניו. עבור עסקים עם מחזור הכנסות של פחות -1,520,000 ₪ לשנה, ההגדרה היא הגשה דו חודשית – קרי, רוב העסקים בישראל מגישים דו"ח כל חודשיים ולא כל חודש. 

הגשת דו"ח המע"מ צריכה להתבצע עד ל-15 בחודש העוקב לחודש (או לחודשיים) שעבורו אמורים להגיש דיווח. אם מגישים ומשלמים באינטרנט, אפשר לקבל הארכה ולהגיש את הדו"ח עד ל-19 בחודש העוקב. העדיפות היא תמיד לשלם עד ה-15 כדי להיות בטוחים שאתם בתוך מסגרת הזמן ולהימנע מהודעות על קנסות איחור הגשה. 

חשוב מאוד להבין כי אפילו אם לעסק לא היו כלל הכנסות בתקופת דיווח מסוימת, הוא עדיין חייב בהגשת הדו"ח למע"מ, אפילו אם הדו"ח למעשה כולל את כל הסכומים באפס.

 

מהותו של הגשת דו"ח מע"מ ועבירת מע"מ

הגשת דו"ח מע"מ כוללת במהותה גם תשלום של המע"מ הרלוונטי למדינה – בהנחה שעסק גבה יותר מע"מ ממה ששילם מע"מ (יותר הכנסות מהוצאות). הגשת הדו"ח והתשלום, חד הם ואין כל משמעות להגשת נתוני הדו"ח בלבד ללא העברת סכום המע"מ הרלוונטי לרשות המיסים. הסברנו כי הגשת דו"ח מע"מ נעשית כדי לשלם למדינה את המע"מ המגיע לה מעסקאות שביצע אותו עסק, בניכוי הוצאות המע"מ שלו עצמו. 

הגשת דו"ח מע"מ היא חובה, איחור בהגשה יגרור קנסות איחור הגשה ופיגור באופן אוטומטי, עם החמרה ככל שחולף הזמן ולא מסדירים את המחדל. במקרים של ריבוי איחורים בהגשת הדו"ח או אי הגשה כוללת של דו"חות המע"מ, הנושא יכול כבר להפוך להגדרה של עבירת מס ערך מוסף ולהיכנס לתחום הלא נעים של חקירות לעבירות מס והליכים רגולטוריים ומשפטיים. 

בהקשר של עבירות מע"מ והגשת דו"ח מע"מ, יש בהחלט מקרים של עסקים הנחקרים בחשד לביצוע עבירות מס הקשורות ישירות למע"מ, בעיקר מקרים של חשבוניות פיקטיביות וניפוח הוצאות (שלא התקיימו או שאינן קשורות כלל לעסק) כדי לצמצם את תשלום המע"מ למדינה. עבירות אלו בהחלט יכולות להיחשב פליליות ולגרור קנסות גבוהים ואף עונשי מאסר בפועל. כך שאם נקלעתם לחקירה או אישום בעבירות מע"מ, קריטי שתקבלו ליווי משפטי איכותי ומקצועי של עו"ד מיסים. 

לקביעת פגישת ייעוץ

    Open chat