החוקים והרגולציה בתחומי ההגבלים העסקיים והתחרות התקדמו וצמחו משמעותית בשנים האחרונות במשק הישראלי, כאשר התפתחויות אלו כללו גם מתן יותר "שיניים" למי שבזמנו נקראה הרשות להגבלים עסקיים וכיום נקראת רשות התחרות הממשלתית כדי לשפר את התחרות בישראל וכך את הפעילות הכלכלית עבור האזרחים. היום, נעסוק באפשרות של רשות התחרות להטיל עיצום כספי בעקבות הפרות/עבירות על חוקי ההגבלים העסקיים ועל מדיניות התחרות.

 

סמכות רגולטורית מהותית וחזקה

 

החל משנת 2012, מדינת ישראל הסמיכה את רשות ההגבלים העסקיים (היום כבר שונה שמה לרשות התחרות, כאמור) להטיל עיצומים כספיים על תאגידים המפרים את חוקי ההגבלים העסקיים ו/או מפרים החלטות או תקנות של הרשות. בזמנו, זה היה חידוש משמעותי שהעניק לגוף רגולטורי סמכות מעשית ממשית, "שיניים" מה שנקרא בלשון פשוטה. הסמכות להטיל עיצום כספי בהגבלים עסקיים ניתנה כדי לשפר את עבודת הרשות ולשפר את הציות לחוק ולנהלי הרשות מבחינת המגזר העסקי ומכלול הגופים המפוקחים ע"י הרשות להגבלים עסקיים. 

 

מהות הסמכות להטיל עיצום כספי בהגבלים עסקיים

 

באופן מעשי, רשות התחרות רשאית לפי חוק ולפי סמכות שניתנה לה ע"י המדינה, להטיל על גוף מפוקח עיצום כספי, עד לסכום של מיליון שקל (1,023,520 ש"ח) אם מדובר על אדם שהפר את החוק או את הנחיות התחרות. אם מדובר על תאגיד עם מחזור של לפחות 10 מיליון שקל בשנת המס הקודמת, לרשות התחרות היכולת להטיל על התאגיד עיצום כספי בהגבלים עסקיים בסכום של עד 8% מהמחזור השנתי שלו ועד מקסימום 100 מיליון שקל. עד 2019 מקסימום העיצום הכספי על תאגיד עמד על 24 מיליון שקל, אך באותה שנה שונתה התקרה כדי לתקן עיוות בחוק שהיה לטובת חברות גדולות והתקרה הועלתה משמעותית. בפועל רשות התחרות מעולם לא הטילה עיצום כספי שאפילו מתקרב לרף העליון לגבי תאגידים שהפרו את חוקי ההגבלים העסקיים.  

אם האדם או התאגיד הפרו את הוראות רשות התחרות בהקשר למסירת מידע ו/או מסמכים רלוונטיים ומבוקשים, היא יכולה להטיל עיצום כספי קטן יותר, גם על אדם שהפר את הדרישה וגם על תאגיד. 

 

שלבים בקביעת גובה העיצום הכספי בגין הפרות הגבלים עסקיים

 

  • קביעת המסגרת לסכום העיצום על המפרים הרלוונטיים השונים למקרה, תאגידים ונושאי משרה כאחד. 
  • בחינת חומרת ההפרה על חוקי ההגבלים העסקיים – מבחינת פגיעה בתחרות, פגיעה בציבור, כמה זמן נמשכה ההפרה, חומרת ההפרה, הנסיבות של המקרה וכו'. 
  • רשות התחרות בוחנת מה הנסיבות הרלוונטיות לגורם המפר בהתייחס להפרות שבוצעו בפועל, מה שיכול להפחית או להוסיף לעיצום הבסיס שנקבע בשלה השני.
  • בחינת ההיסטוריה של הגורמים המפרים את חוקי ההגבלים העסקיים ונסיבות חיצוניות למקרה, כגון הפרות בעבר, רצון ליצור הרתעה למקרים דומים ועוד נסיבות ושיקולים המוכנסים למערכת כדי לקבוע את סכום העיצום הסופי. 
  • בחינת סכום העיצום שנקבע או התקבל למול התקרות הקבועות בחוק, לוודא שהעיצום שיצא משקלול כל התהליך והשלבים השונים לא עובר את התקרות המוגדרות בחוק.
  • לפני הטלה סופית של עיצום כספי בהגבלים עסקיים, רשות התחרות בודקת האם יש מקום להקל ולדרוש סכום נמוך יותר, למשל אם הגורם המפר ביצע צעדים מקלים או לתיקון המצב. בנוסף, גורמי המקצוע שוקלים האם עיצום כספי גבוה מדי יפגע ביכולת של תאגיד לעמוד בהתחייבות כלפי צדדים שלישיים, בעיקר חובות. 

 

ייצוג משפטי בתיקי עיצומים כספיים מול רשות התחרות

 

אמנם ההליך של עיצום כספי בהגבלים עסקיים הוא במובנים רבים מנהלתי ולאו דווקא פלילי או כזה שיגיע לבית המשפט, אך בהחלט רצוי לקבל ייצוג משפטי מדויק וצמוד מטעם עו"ד הגבלים עסקיים ועבירות כלכליות, כמו משרד עורכת הדין קרן שקד. ייצוג משפטי הולם ואיכותי ייעל מאוד את התהליך מול רשות התחרות ויאפשר להגן את האינטרסים של הגורמים החשודים בהפרת הגבלים עסקיים, בהפחתת העיצום הכספי ובאופן כללי שיפור המצב וסגירת המקרה בצורה אפקטיבית וחיובית יותר. 

    השאירו פרטים לקביעת פגישת ייעוץ
    דילוג לתוכן