עיצום כספי: הענישה שהתאגידים מפחדים ממנה

מעת לעת אנו שומעים בתקשורת הכללית ובעיקר הכלכלית על חברה שהוטל עליה עיצום כספי דרך רשות ממשלתית כזו או אחרת, במטרה "להעניש" את אותה חברה לגבי פעולות או אי פעולות מסוימות. העיצום הכספי הוא אחד "המקלות" הקיימים בארגז הכלים של רשויות ממשלתיות ומנהלתיות בישראל, כדרך להטיל על גוף עסקי עונש אך מבלי להפעיל הליך פלילי מורכב, ארוך ויקר. עו"ד קרן שקד, מומחית למיסוי ומשפט כלכלי, מסבירה מהו כלי העיצום הכספי, מה המשמעויות שלו וגם כיצד לנסות להימנע ממנו.

credits: iStock.com/Pawel Kacperek

המדינה נותנת יותר כלי אכיפה וענישה לרשויות שלה

החוקים, הרגולציה והתחרות התקדמו וצמחו משמעותית בשנים האחרונות במשק הישראלי, כאשר התפתחויות אלו כללו גם מתן יותר "שיניים" לרשויות ממשלתיות שונות, כמו למשל למי שבזמנו נקראה הרשות להגבלים עסקיים וכיום נקראת רשות התחרות הממשלתית ואשר אמורה לפעול לטובת שיפור התחרות העסקית בישראל וכך לשפר את הפעילות הכלכלית עבור האזרחים.

תהליכים דומים קרו גם ברשויות מנהלתיות וממשלתיות אחרות, כאשר אכן בגזרות מסוימות אנו אכן רואים יותר הטלה של עיצומים כספיים, קנסות ואף הליכים משמעתיים ואכיפתיים אחרים, החל בהטלת עיצום כספי ע"י רשות המיסים ועד עיצומים המוטלים על חברות עסקיות ע"י רשויות ומשרדי ממשלה. המקרים הנפוצים יותר בהם מוטלים עיצומים אלו הם עדיין ולמרות הנאמר, כאלו המגיעים דרך רשות המיסים ובמקרים אחרים רשות התחרות.

היום, נעסוק באפשרות של רשויות ממשלתיות למיניהן להטיל עיצום כספי בעקבות הפרות / עבירות על אלמנטים כמו חוקי ההגבלים העסקיים ,על מדיניות התחרות הממשלתית, עבירות ציות ורגולציה, כשלי מיסים של חברות וכן הלאה.

עיצומים כספיים – מה המשמעות?

דרישת תשלום כספי למס הכנסה או לכל גוף ממשלתי רלוונטי אחר היא למעשה כלי ענישה רשמי, שאותו מפעילה רשות מנהלית בעלת סמכות, לרוב על גוף עסקי כלשהו וכאשר אין שימוש בהליכים פליליים סטנדרטיים. בצורה זו, עיצום כספי רשות המיסים, רשות התחרות או דרך כל רשות אחרת משמש ככלי אפקטיבי ומרתיע לעידוד ואף כפייה של ציות רגולטורי – זאת לעומת הטלת קנס מנהלי שהלכה למעשה הוא חלק מהדין הפלילי ומהליכים פליליים. כך, עיצומים כספיים הם בפועל כלי אכיפה וענישה קל ורך יותר לעומת קנס מנהלי וכמובן שלעומת חקירה ותביעה פלילית.

נציין כי הטלת מס הכנסה או עיצומים מטעם כל רשות מנהלית אחרת, אפשרית הן על תאגידים וחברות והן על עצמאיים ועוסקים מורשים.

לרוב מדובר על עונש המושט על נישום – תאגיד או אדם פרטי – בגין אי הגשת דו"חות מס במועד הנכון, בעיקר איחור לא מאושר בהגשת דו"ח שנתי למס הכנסה או אי הגשת הדו"ח.

בהקשר לעיצומים שמטילה רשות התחרות, אלו לרוב מושטים על חברות ותאגידים, במקרים של פגיעה מוכחת ומהותית בתחרות – עיצומים המגיעים לא אחת למיליוני שקלים.

כל הסיבות בתור חברה/עצמאי להימנע מעיצומים כספיים

פשוט מאוד, כי מדובר בפועל על קנס כספי שהמדינה מטילה על עסק, תאגיד או עוסק פרטי ואף אחד לא רוצה או צריך עוד הוצאות במציאות העסקית והכלכלית המורכבת של ישראל, קל וחומר כאשר מדובר על הוצאות חסרות תוחלת שמהותן תשלום עונש על כשל ולא השקעה או רכישה כלשהי.

למשל, מבחינת עוסקים מורשים או פטורים, גובה העיצום הכספי שמס הכנסה מטיל, עשוי להגיע לכדי כ-540 ש"ח עבור כל חודש של איחור בהגשת דוח שנתי. עבור חברות, העיצומים הכספיים דרך רשות התחרות או רשויות מנהלתיות אחרות יכולים גם להגיע למאות אלפי שקלים או מיליוני שקלים. אלו בהחלט מספיק סיבות להימנע מכך, כאשר בנוסף מדובר על סיבוך בירוקרטי, פוטנציאלית על פגיעה במוניטין ועל מסלול עם היבטים שליליים למיניהם.

ואולי הסיבה החשובה ביותר, גם כאשר הוטל עיצום על נישום ובחלק מהמקרים גם עיצומים דרך רגולטורים אחרים, זה לא מבטל את הזכות של אותה רשות או רגולטור לקדם הליכים פליליים כנגד האדם או הגוף הרלוונטי, מכאן שהטלה של העיצום הכספי עשויה להיות יריית הפתיחה להליך פלילי יקר, מורכב ומסוכן יותר.

סמכות רגולטורית מהותית וחזקה

החל משנת 2012, מדינת ישראל הסמיכה את רשות ההגבלים העסקיים (היום כבר שונה שמה לרשות התחרות, כאמור) להטיל עיצומים כספיים על תאגידים המפרים את חוקי ההגבלים העסקיים ו/או מפרים החלטות או תקנות של הרשות. בזמנו, זה היה חידוש משמעותי שהעניק לגוף רגולטורי סמכות מעשית ממשית, "שיניים" מה שנקרא בלשון פשוטה. הסמכות להטילו ניתנה כדי לשפר את עבודת הרשות ולשפר את הציות לחוק ולנהלי הרשות מבחינת המגזר העסקי ומכלול הגופים המפוקחים ע"י הרשות להגבלים עסקיים.

באופן דומה גם רשות המיסים רשאית להטיל עיצומים כספיים על נישומים מסוגים שונים וכך גם רשויות מנהליות נוספות ואף משרדי ממשלה אחרים. זהו כלי רגולטורי מהותי והוא מגובה בחוק ובתקנות.

מהות הסמכות להטלת עיצום כספי

באופן מעשי, רשות התחרות או רשות מנהלית אחרת רשאית לפי חוק ולפי סמכות שניתנה לה ע"י המדינה, להטיל על גוף מפוקח עיצום כספי, עד לסכום של מיליון שקל (1,023,520 ש"ח) אם מדובר על אדם שהפר את החוק או את הנחיות התחרות. לגבי רשות התחרות, אם מדובר על תאגיד עם מחזור של לפחות 10 מיליון שקל בשנת המס הקודמת, לרשות התחרות היכולת להטיל עיצומים על התאגיד בהגבלים עסקיים בסכום של עד 8% מהמחזור השנתי שלו ועד מקסימום 100 מיליון שקל. עד 2019 מקסימום העיצום הכספי על תאגיד עמד על 24 מיליון שקל, אך באותה שנה שונתה התקרה כדי לתקן עיוות בחוק שהיה לטובת חברות גדולות והתקרה הועלתה משמעותית. בפועל רשות התחרות מעולם לא התקרבה לרף העליון לגבי תאגידים שהפרו את חוקי ההגבלים העסקיים או את חוק התחרות הכלכלית.

אם האדם או התאגיד הפרו את הוראות רשות התחרות בהקשר למסירת מידע ו/או מסמכים רלוונטיים ומבוקשים, היא יכולה להטיל עיצום כספי קטן יותר, גם על אדם שהפר את הדרישה וגם על תאגיד.

credits: iStock.com/traviswolfe

שלבים בקביעת גובה העיצום הכספי

• קביעת המסגרת לסכום העיצום על המפרים הרלוונטיים למקרה, נישומים, עוסקים, תאגידים ונושאי משרה למשל, תלוי ברשות ובקרה הספציפי.
• בחינת חומרת ההפרה על חוקי ההגבלים העסקיים – מבחינת פגיעה בתחרות, פגיעה בציבור, כמה זמן נמשכה ההפרה, חומרת ההפרה, הנסיבות של המקרה וכו'. או לחלופין מידת הפגיעה בתקנות רשות המיסים, משך האיחור בהגשת הדוח השנתי וכיוצא באלו.
• רשות התחרות/המיסים בוחנת מה הנסיבות הרלוונטיות לגורם המפר בהתייחס להפרות שבוצעו בפועל, מה שיכול להפחית או להוסיף לעיצום הבסיס שנקבע בשלב השני.
• בחינת ההיסטוריה של הגורמים המפרים ונסיבות חיצוניות למקרה, כגון קיום או היעדר הפרות בעבר, רצון ליצור הרתעה למקרים דומים ועוד נסיבות ושיקולים המוכנסים למערכת כדי לקבוע את סכום העיצום הסופי.
• בחינת סכום העיצום שנקבע או התקבל למול התקרות הקבועות בחוק, לוודא שהעיצום שיצא משקלול כל התהליך והשלבים השונים לא עובר את התקרות המוגדרות בחוק.

לפני ביצוע , רשות התחרות בודקת האם יש מקום להקל ולדרוש סכום נמוך יותר, למשל אם הגורם המפר ביצע צעדים מקלים או לתיקון המצב. בנוסף, גורמי המקצוע שוקלים האם עיצום כספי גבוה מדי יפגע ביכולת של תאגיד לעמוד בהתחייבות כלפי צדדים שלישיים, בעיקר חובות.

האם ניתן לערער ומתי?

ניתן לערער על החלטת רשות מנהלית להטיל קנס כספי בדמות עיצום על אדם, נישום או תאגיד, במטרה להשיג ביטול עיצום כספי או לכל הפחות להפחית את הסכום. יש מקרים בהם הערעור צריך להיות מוגש לבית המשפט, אלו לרוב מקרים של עיצומים גבוהים על גופים עסקיים גדולים. מנגד, במקרי פשוטים וקטנים יותר ניתן להגיש ערעור ישירות לרגולטור או לרשות שהטילו את העיצום, עם נימוקים מדוע יש לקבל את הערעור ולבטל או להפחית את הקנס.

אם מדובר על קנס קטן יחסית בגין איחור הגשת דוח שנתי לנישום עצמאי, אפשר בהחלט להגיש את הערעור ובקשת הביטול עצמאית ישירות לרשות המיסים. במקרים מורכבים יותר ו/או עיצומים בסכומים גבוהים, כבר מומלץ לערב עו"ד מקצועי ומנוסה במיסוי, משפט כלכלי ומשפט פלילי.

השלבים להגשת ערעור לרשות המיסים

1.שליחת השגה על דרישת תשלום לעיצום כספי למס הכנסה – למנהל רשות המיסים או לרוב לפקיד השומה האזורי.

2.מס הכנסה מקבל את ההשגה/הערעור, רושם אותו ברשומות ומתחיל טיפול.

3.במקרים בהם התהליך אורך זמן ממושך יחסית, המנהל ברשות המיסים רשאי להודיע על הקפאה בתשלום/גביית הקנס.

4.העברת תשובה מפורטת לנישום, עם ההחלטה לגבי הערעור.

האם ניתן לבטל עיצום כספי?

בהחלט כן, גם מול רשות המיסים, גם מול רשות התחרות וגם במקרים אחרים, כאשר כמובן שקל יותר לבטל עיצום של כמה מאות שקלים שהוטל בגין איחור קל בהגשת הדוח השנתי לעומת ביטול עיצום בערך של מאות אלפי או מיליוני שקלים שהוטל על תאגיד.

כך או אחרת, מרגע שמדובר על מקרים מורכבים ויקרים יותר, יש חשיבות מכרעת ומהותית לליווי וייצוג משפטי מדויק ומקצועי.

ייצוג משפטי בתיקי עיצומים כספיים מול רשות התחרות

אמנם הליך זה הוא במובנים רבים מנהלתי ולאו דווקא פלילי או כזה שיגיע לבית המשפט, אך בהחלט רצוי לקבל ייצוג משפטי מדויק וצמוד מטעם עו"ד הגבלים עסקיים, עבירות כלכליות ומיסוי, כמו משרד עורכת הדין קרן שקד.

ייצוג משפטי הולם ואיכותי ייעל מאוד את התהליך מול רשות התחרות או רשות המיסים ויאפשר להגן את האינטרסים של הגורמים החשודים בביצוע הפרות, יעזור בהפחתת העיצום הכספי או ביטולו ובאופן כללי שיפור המצב וסגירת המקרה בצורה אפקטיבית וחיובית יותר.