תעשיית ההייטק היא בהחלט מפוארת, גדולה ומוצלחת במיוחד, עם חברות מגוונות מאוד, חדשניות ועם ביקושים גבוהים בעולם הן למוצרים ולשירותים שלהן והן לחברות עצמן – דרך רכישת חברות ישראליות ע"י ענקיות טכנולוגיה בינלאומיות, מה שנקרא "אקזיט". ובהתאם להיותה תעשיה מפוארת ומוצלחת כל כך מבחינה כלכלית, היא גם מהמגזרים העסקיים שמשלמים הכי הרבה מיסים למדינת ישראל. בדיוק בגלל זה ובעקבות הסכומים האדירים שמתגלגלים בתחומי ההייטק השונים, מיסוי הייטק הוא נושא ספציפי ונישתי בתוך עולם המיסים הרחב והמורכב. נסביר על מיסוי הייטק ועל המשמעויות של נושא זה.
עורכת הדין קרן ראובן היא מומחית בדיני מיסים והמשפט כלכלי, כולל בתיקים מגוונים ומורכבים של מיסוי, בשירותי ייעוץ ותכנון מס לתאגידים ויחידים, מיסוי בינלאומי ועוד. עם שנים של ניסיון כעו"ד מיסים פרטית ועבר מקצועי מרשים כעורכת דין ברשות המיסים, המשרד מספק שירותים חכמים, בוטיקיים ומדויקים לגבי מיסוי הייטק.
תרומת המס של תעשיית ההייטק
כאמור, תעשיית ההייטק בכללותה היא מה"תורמות" הגדולות ביותר למערכת המס הישראלית, כשסכומי כסף גבוהים מאוד נכנסים לקופת המדינה בכל שנה דרך מיסוי הייטק, בדרכים שונות ומגוונות. מיסוי מגזר ההייטק בישראל כולל למשל את מס ההכנסה הגבוה שמשלמים עובדי הייטק, אשר לרוב נהנים ממשכורות גבוהות מאוד ביחס ליתר השכירים במשק הישראלי, מיסוי על הכנסות מנדל"ן המושכר או נמכר לחברות הייטק המחזיקות משרדים ומעבדות בישראל, מס חברות על רווחים גבוהים מאוד של חברות הייטק ישראליות, מס דיבידנד לבעלי מניות בחברות הייטק, מיסוי מימוש אופציות ע"י עובדי הייטק וכמובן מיסים המתקבלים מעסקאות מכירה גדולות של חברות ישראליות לחברות רב-לאומיות.
במקרים של אקזיטים גדולים, לצד הסכומים האדירים של הרכישות ושל הכסף שהיזמים והעובדים מרוויחים, לרוב גם מפורסם סכום המס המכובד שהמדינה צפויה לקבל, כאשר במקרים מסוימים בהחלט מדובר על סכומים משמעותיים לתקציב המדינה.
מורכבות מיסוי ההייטק בישראל
באופן כללי, חברות הייטק ישראליות – מקומית או שלוחות רשומות בישראל של חברות גלובליות – מחויבות בתשלום מס חברות כמו כל חברה אחרת בישראל. נכון ל-2020 מס החברות עומד על 23% מרווחיה השנתיים של חברה. אבל, כאן העניין הופך למסובך ומורכב יותר, מה שמצריך ליווי שוטף ואיכותי של גורמי מקצוע בתחום המיסוי כדי למקסם את הטבות המס וליישם תכנוני מס מושכלים.
כדי למשוך השקעות בהייטק לישראל, למשוך חברות בינלאומיות לפעול מישראל וגם כדי להשאיר בישראל פעילויות הייטק בעלות אופי פעילות גלובלי, המדינה מציעה למגזר זה הטבות מס שונות ותוכניות תמריצים מיוחדות, חלק הטבות הרלוונטיות לכלל החברות בסקטור העסקי והפרטי בישראל וחלק מהטבות הן ספציפיות לפעילויות המוגדרות הייטק – תעשיות עתירות ידע / טכנולוגיות. ואלו אותן הטבות המייצרות מציאות מיסוי הייטק בה חברות רבות משלמות מס חברות מצומצם משמעותית מהמס הרגיל או אפילו אינן משלמות מס כלל למשך תקופה מסוימת.
כמה דוגמאות לכך הן למשל: חברות טכנולוגיות ענקיות עם מחזורים של מעל 10 מיליארד שקל (מוגדרות מפעל טכנולוגי מועדף מיוחד) משלמות מס חברות מצומצם של 6% בלבד וגם מס דיבידנד מופחת משמעותית, מפעל טכנולוגי מועדף בפריפריה משלם מס חברות של 7.5% ואם אינו בפריפריה אז 12%. יש הטבות מס לחברות הייטק מייצאות והטבות מס לחברות הייטק המקימות בישראל מערכי ייצור גדולים (דוגמת מודל אינטל המפורסם). חלק מהטבות מס אלו מחייבות את חברת ההייטק להוכיח כי היא משקיעה במחקר ופיתוח לפחות בשיעור מסוים ו/או מייצרת בישראל ו/או מעסיקה לפחות מספר מסוים של עובדים בישראל. כמו כן, רשות המיסים הישראלית בנתה מודל מיוחד של מיסוי הייטק למקרים של מיסוי קניין רוחני, לעסקאות בהן נמכר או מועבר קניין רוחני של חברה ישראלית לחברה זרה או לשימוש ע"י גורמים זרים.
מיסוי הייטק הוא עולם ומלואו, תחום נישתי מורכב ומגוון מאוד במערכת המס הישראלית וכזה אשר מחייב יסודיות, דיוק ומקצועיות חסרת פשרות, יחד עם ליווי מקצועי שוטף לחברות וגופי הייטק, לתכנוני מס יעילים, התנהלות מיסוי תקינה וחכמה, הגשת בקשות תמיכה והטבות מס בצורה אופטימאלית ושאר שירותים הקשורים למיסוי ורגולציה פיננסית.
