מס הכנסה בהחלט יכול להיות נושא מורכב, שלא אחת נתון לפרשנויות ותחשיבים שונים, מה שמביא לא אחת לחוסר הסכמה בין מס ההכנסה ברשות המיסים לבין הנישומים עצמם, בין אם אלו אנשים פרטיים או עסקים. במקרים כאלו של חוסר הסכמות לגבי שומת מס הכנסה או החלטות רלוונטיות של מס הכנסה, יש סדר דברים רשמי ומוגדר כדי לנסות לפתור את המחלוקות ולהגיע לפתרון סופי ומחייב. היום נפרט לגבי השלב המתקדם ולמעשה האחרון במקרים אלו, הגשת ערעור מס הכנסה.
התחום של הליכי ערעור מס הכנסה נכנס במובנים רבים לקטגוריה של "מיסוי למתקדמים", כאשר תיקים אלו כוללים לא אחת מורכבויות ודקויות רבות ומחייבים העמקה, חשיבה יצירתית ומושכלת, היכרות מעמיקה עם מערכת המס וחוקי המס ויכולת מקצועית לנווט במים הקשים והלא ברורים של ערעורים על השגות מס הכנסה.
משרד הבוטיק של עו"ד קרן שקד מתמחה במיסוי, משפט כלכלי ופלילי ועורכת הדין שקד מגיעה עם ניסיון עשיר הן במישור האזרחי של ייצוג לקוחות ונישומים מול המדינה ורשות המיסים הן עם היכרות של המערכת מבפנים, אחרי שנים של עבודה משפטית מתקדמת כפרקליטה ברשות המיסים עצמה.
מתי מגישים ערעור מס הכנסה?
כפי שכבר הסברנו בקצרה לעיל, ערעורי מס הכנסה – במישור האזרחי ולא בהקשר של עבירות מס הכנסה פליליות – מוגשים לבית משפט מחוזי לא מיד עם חוסר ההסכמה לגבי שומת מס הכנסה שנקבעה לנישום אלא רק לאחר תהליך מסודר של הגשת השגת מס הכנסה וקבלת ההחלטה של פקיד השומה לגבי ההשגה.
כך, אם נישום מגיש דו"ח מס הכנסה למשרדי מס ההכנסה, אך פקיד השומה מוצא כי הדו"ח אינו מלא, אינו נכון או שיש בעיות והפרשים שונים בין הדיווח למציאות בפועל, אזי פקיד השומה יכול לקרוא לנישום לדיונים טרום שומה כשלב ראשון בתהליך וגם לקבוע שומת מס מתאימה לפי מיטב השפיטה (לפי החוק ולפי שיקול הדעת המקצועי-חשבונאי של פקיד השומה). כאשר לנישום יש מחלוקת לגבי השומה שנקבעה לו, הוא רשאי להגיש לפקיד השומה השגת שומת מס הכנסה, כשלב שני בתהליך ליישוב מחלוקות השומה בין הצדדים.
אם גם לאחר קבלת ההחלטה על השגת שומת מס הכנסה, הנישום עדיין אינו מסכים להחלטה, אזי הוא יכול, באמצעות עורך דין מיסים ובהליך מוגדר ומוסדר, להגיש לבית המשפט בקשה לערעור מס הכנסה – זאת בתוך 30 יום מההחלטה על השגת השומה וקבלת צו שמה ממשרדי מס ההכנסה באזורו.
ערר מס הכנסה – איך זה עובד בפועל?
לאחר קבלת החלטה רשמית לגבי השגת שומת מס ההכנסה, הנישום רשאי כאמור להגיש בקשת ערעור מס הכנסה לבית המשפט המחוזי, באותו מחוז בו נמצא משרד מס ההכנסה שניהל את ההליך מלכתחילה. מיום הגשת הערעור לבית המשפט, יש לפקיד השומה 30 יום להציג טיעונים ונימוקים מדוע השומה שקבע אכן נכונה ומותאמת לנתונים. כעת יש למגיש הערעור – הנישום עצמו – לענות ולהציג טיעונים ונימוקים המצדיקים את הערעור. לאחר שני שלבים אלו, המשפט יכול להתחיל בפועל.
בית המשפט המנהל ערעור מס הכנסה יכול לאשר את השומה שנקבעה, לבטלה, להגדיל או להקטין אותה ולמעשה לפסוק לפי ראות עיניו ושיקול דעתו המשפטי-מקצועי. ההחלטה על הערעור מחייבת, אך גם עליה ניתן להגיש ערעור מס הכנסה לערכאה נוספת, אשר במקרה זה תהיה בית המשפט העליון.
כפי שניתן אולי להבין מהסברים אלו, ניהול ערעור מס הכנסה בהחלט יכול להיות מורכב ולהצריך פעילות משפטית חכמה, מעמיקה ויצירתית, כך שיש חשיבות מכרעת לאיכות ומקצועיות עו"ד מיסים המלווה ומנהל את ההליך עבור המערער. הנימוקים חייבים להיות חזקים ורלוונטיים וכן יש להתכונן למגוון מקרים וטענות משפטיות העשויות לעלות תוך כדי הדיון בערעור.
